פסילת בג"ץ את התקנות המגבילות את הכניסה לישראל דרך נתב"ג הסירה לכאורה את החסם שהעמידה המדינה בפני אזרחים המבקשים לחזור ולהצביע בבחירות. אלא שישראלים רבים השוהים בחו"ל נתקלים בקשיים המונעים מהם את החזרה: "הצבעה בבחירות עולה 20 ימי עבודה"
במשרד ובמגן ישראל שוקלים צעדים שונים בעקבות ההחלטה לבטל את המגבלות על הנכנסים לישראל ובהם חיוב בביצוע מספר רב של בדיקות לפי הטיסה. פרויקטור הקורונה אמר כי "ההחלטה מעוררת דאגה, היא עלולה לקרב את ישראל לגל תחלואה גבוה"
השופטים קבעו כי ועדת החריגים וסף 3,000 הנוסעים ביום הן הגבלות שאינן חוקתיות, ולא ניתן יהיה להאריך אותן במתכונת הנוכחית אחרי פקיעתן בשבת. הם ציינו כי לא הייתה תשתית עובדתית לקבלת ההחלטה, שהיוותה "פגיעה חמורה בזכויות יסוד", בין היתר בשל הסמיכות לבחירות
העליון הוציא צו על תנאי המתייחס למגבלת מספר הנכנסים לישראל ל-3,000 ביום, ולוועדת החריגים שצריכה לאשר יציאות לחו"ל. חיות לנציגי המדינה: "אין לכם מושג ממה גזרתם את מגבלת ה-3,000, לא הייתה בדיקה בסיסית". השופט עמית: "עברו ממאה לאפס"
בניגוד לזיכרון הציבורי, הנשיא לא הטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. אם נתניהו ישיג 61 מנדטים, בג"ץ יידרש לסוגיה הנפיצה. בתרחיש אחר, כשנתניהו מבין שיריביו החליטו להקים ממשלה בלעדיו - יש אפשרות דמיוניות-אך-הגיונית שתצליח להציל את הליכוד
עתירה לבג"ץ של לשכת הקבלנים והתאחדות תאגידי כ"א בענף הבנייה נגד שר הפנים וממשלת ישראל ושר השיכון, להוצאת צו על תנאי להארכת אשרות השהייה בישראל של כ-1,800 עובדים
הממשלה ממשיכה לאשר את המעקב הפולשני של שב"כ במאבק בקורונה חרף הביקורות ונורות האזהרה. גם בטיפול במחדל נתב"ג ניכר חוסר הרצון לאזן בין מלחמה בנגיף לזכויות האזרחים. ואם זה לא מספיק, הגיע בג"ץ הגיור והזכיר שוב - מה שהיה הוא שיהיה
מערך הגיור נחטף על ידי הקיצוניים, והפוליטיקאים הכשירו זאת בשתיקתם במשך שנים. בצר לו, בית המשפט נכנס לוואקום השערורייתי, ואנשי הרשות המחוקקת והמבצעת, שכשלו בתפקידם, קפצו על כך כמוצאי שלל
במשך 15 שנים נמנעו שופטי העליון מהכרעה בנושא הגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים, שנחשב לאחד מהרגישים בישראל בכל הקשור ליחסי דת ומדינה. עם זאת, לא בטוח שהפסיקה המקנה למתגיירים אזרחות לפי חוק השבות, תשים סוף לסאגה. מדריך
מאות תושבים ישראלים שעברו הליך גיור חלופי מקווים שהכנסתם תחת חוק השבות תשים סוף לקשיים הבירוקרטים. "ישראל היא הבית הרוחני הבלעדי שלי", סיפרה אריקה, שהתמודדה עם עלויות מחלת הסרטן ללא ביטוח בריאות. אלחנדרו הביע חשש שההחלטה תבוטל: "מחכה לה עשר שנים"
לחלקם שורשים יהודיים, אחרים הגיעו הנה לביקור או לעבודה, הכירו בן או בת זוג, נישאו בנישואין אזרחיים והחליטו לבסוף להתגייר. כל "חטאם" היה בבחירתם בהליך גיור רפורמי שאינו דרך הרבנות הראשית. החלטת בג"ץ היא החיבוק שמגיע להם כאזרחים ישראליים שווי זכויות
15 שנה מאז שהוגשו העתירות בנושא, הכריעו השופטים כי הליכי גיור חלופיים שנעשו בישראל יהיו תקפים להכרה ביהדות. ההחלטה עוררה סערה בציבור הדתי - בנט תקף את מערכת המשפט פעם נוספת, ויהדות התורה וש"ס הבהירו: לא תקום ממשלה מבלי חוק נגדי. ליברמן: "החלטה היסטורית"
בית המשפט אישר את מועמדותה של מראענה, המשובצת במקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה, ברוב של שמונה שופטים. בכך, הפך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית שפסלה את התמודדותה בבחירות. חיות: "לא שוכנעתי כי התבטאותה עולה ולו בקירוב לתמיכה במאבק של ארגון טרור"
דיוני הפסילות בוועדת הבחירות מאפשרים לנציגי הרוב למנוע מהמיעוט השתתפות במשחק הדמוקרטי. גם בג"ץ, שאמור לאזן את הכוח הזה, לא מרוויח מתפקידו במשוואה. וגם: חקיקת הבזק המטרידה סביב האזיק לנוחתים בנתב"ג
המפגינים התכנסו מחוץ לדיון בג"ץ על מתן רשיון לקידוחי גז ונפט מול חופי ישראל, וקראו לבית המשפט להתחשב בהחלטתו באסון הזפת. הם קראו "רווחים לא עושים על חשבון בעלי חיים" ו"שטייניץ נכשלת"
השופטים דנו בעתירה שמכוונת נגד התוספת לפנסיה של גמלאי הצבא, ובתום הדיון הודיעו נציגי המדינה על נכונות כוכבי להגיע מיד. זאת, כדי למנוע הוצאת צו נגד תוספות לא חוקיות לכאורה בפנסיה הצה"לית. בהמשך הוציא בג"ץ צו על תנאי, אך טרם התייחס לבקשת כוכבי
השופטים אישרו לצה"ל להרוס את הקומה השנייה והשלישית בביתו של מוחמד קבהא, על אף התנגדות משפחתו בטענה כי לא היו מעורבים או מודעים למעשיו. "ההריסה - אמצעי הרתעה, והשתמשנו בה במידתיות", כתב השופט עמית. השופטת ברון ביקשה לצמצם את ההריסה אך נותרה בדעת מיעוט
החוק, שמסדיר את אי גיוסם של מרבית החרדים לצה"ל, עלול לקבל ארכה של כמה חודשים בזכות חוק יסוד הכנסת, על אף שהממשלה לא צפויה לבקש להאריך אותו פעם נוספת. לא מדובר בתקדים, שכן מצב כזה התקיים בין פסילת "חוק טל" באוגוסט 2012 לבין חקיקת החוק הנוכחי במרץ 2014
אף שמבצע חיסוני האסירים כבר הושלם, השופטים נענו לבקשת היועמ"ש ופרסמו פסק דין מנומק בנוגע לסמכות השר לביטחון הפנים לעכב את החיסונים. בהתייחסות למכתב שפרסם אוחנה בנושא, כתב מזוז כי "התרסה מקוממת זו מצביעה על שיבוש מוחלט בתפיסתו של המשיב את תפקידו וסמכותו"
שר הביטחון רמז, בהתייחס להתנגדות הפומבית של כוכבי לחזרה להסכם הגרעין, כי "את הדברים האלה עושים בתוך החדרים". במסיבת עיתונאים הציג גנץ גם מתווה גיוס חדש, הכולל אפיקי שירות אזרחיים, והבהיר כי לא יאשר דחייה נוספת של חוק הגיוס, שיבוטל סופית בשבוע הבא
השופטים הורו למשטרה לגבש נוהל מצומצם לבקשת תעודת זהות, שיכלול קריטריונים מפורשים המחייבים אדם להזדהות. את העתירה הגישו ארגוני זכויות אדם שטענו כי נעשה שימוש בנוהל נגד אוכלוסיות מוחלשות. חיות: "הדרישה עשויה להוביל לפגיעה ממשית בזכות לכבוד האדם"
על אף שהחלו בשב"ס בחיסון האסירים, היועמ"ש ביקש מבית המשפט לדון בעתירות שהוגשו בנושא מפני שלדבריו החלטת השר לחסן סוהרים קודם הובילה ל"הפליה ופגיעה בזכויותיהם". בשירות שואפים לחסן עד סוף השבוע כ-70% מהאסירים - כ-8,000 בני אדם
השופטים דחו את בקשת המשפחה וארגון 'חוננו', שטענו כי למשטרה אין סמכות להיות מעורבת בחקירה. בנוסף, הם מתחו ביקורת על כך שבמקביל לבקשה להעביר את התיק בלעדית למח"ש, הם דרשו בבית משפט אחר למנות שופט שיחקור את הפרשה, בשל חוסר אמונם במחלקה: "מדברים בשני קולות"
סגן יו"ר הכנסת משה ארבל פנה לנשיאת העליון בטענה כי "הסירוב לחסן אסירים מסכן ממשית את חייהם ועלול ליצור מדגרות קורונה בבתי הסוהר". פנייתו של הח"כ מצטרפת לעתירות שהוגשו בנושא, שהדיון עליהן יתקיים ביום שלישי הבא
לוואלה! NEWS נודע כי ראשי המפלגה ידרשו מרה"מ ומיו"ר הכנסת לקדם הצעת חוק לאיסור הכנסת חמץ למרכזים רפואיים בפסח, בניגוד לפסיקת בג"ץ. כינוס הדיון המיוחד בזמן פגרה בכנסת יצריך 25 חתימות של ח"כים ואת אישור ועדת ההסכמות. לפי ההערכות, ש"ס וימינה יצטרפו למהלך
ביהמ"ש דחה את הבקשה לדיון נוסף בפסק הדין שקבע שלבי"ח אין סמכות לאסור הכנסת חמץ בפסח. הנשיאה חיות הסבירה כי השאלות המשפטיות לא מצדיקות זאת ואמרה כי היא מקווה שהרבנות ומשרד הבריאות "ניסו למצוא פתרון הולם". במפלגות החרדיות מוחים: "לא מתחשבים בשומרי כשרות"
חמשת הארגונים דורשים מבג"ץ להורות על חיסון כלל האסירים ולמנוע את הקדימות לסגל שב"ס. הם הדגישו כי ישנה חשיבות מיוחדת למהלך בשל הצפיפות בבתי הכלא. העתירה באה לאחר הצהרת השר לביטחון הפנים כי לא יחזור בו מההחלטה, למרות שהיועמ"ש הבהיר שאין בידיו את הסמכות לכך
המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי עתר נגד שר הבריאות ומד"א בטענה כי למרות הקביעה בחוק הלאום, גם הערבית היא שפה רשמית בישראל. לדבריהם, לעתירה משנה תוקף במיוחד בימי הקורונה: "היה ניתן לצפות כי לאחר קרוב לשנה של התמודדות עם מגיפה מד"א ינהג באורח שוויוני"
מלבד השופטים, גם לשכת עורכי הדין וארגון הפרקליטים ביקשו לצמצם את הפעילות במערכת המשפט, ומאות עורכי דין מאיימים בשביתה אם היא תימשך כרגיל. "חלקנו בקבוצות סיכון, אין מנוס ממעבר למתכונת חירום"
בג"ץ דן ביותר מ-10 עתירות שהוגשו נגד החוק, בדרישה לבטלו באופן מלא או חלקי. מנדלבליט התנגד לכל התערבות בחקיקה, בעוד העותרים טענו שהיא פוגעת בעיקרון השוויון. טרם הדיון, יו"ר הכנסת שלח מכתב לנשיאת העליון בו הזהיר: "עצם הדיון מהווה קריאת תיגר על הדמוקרטיה"
היועמ"ש הודיע כי החליט לא לפתוח בהליך משמעתי נגד המשנה שלו, בעקבות הנאום שנשאה נגד הדרג המדיני. זאת, במסגרת עתירה בנושא שטענה כי דבריה מהווים עבירת משמעת. מנדלבליט הוסיף כי יש לדחות את העתירה שכן זו הוגשה לפני שקיבל החלטה בנושא
הארגון, שעמד בעבר מאחורי קמפיין נגד פעילי שמאל, יצא בפרסום לפני הדיון בחוק הלאום תחת הכותרת "הכר את השופט", שמרכז פסיקות של שופטי העליון "בעייתיים", כהגדרתו. בקמפיין נטען שהשופטים פועלים נגד מדינה יהודית, פוגעים במאבק הישראלי בטרור ובזכויות אדם
רה"מ נדרש להשיב לשאלת בג"ץ עד מחר, אך הגיש בקשה ל-21 ימים נוספים בשל "עומס במשרד עורכי דינו" וב"ניהול מבצע החיסונים". הוא הוסיף שיפעל לפי ההסדר שגיבש מנדלבליט עד לדיון, למרות התנגדותו. היועמ"ש הסכים לדחייה וציין שנתניהו מחויב להסדר כך או כך
השרה וחברת הכנסת הגישו עתירה לביטול הישיבה האחרונה של הוועדה אותה החרימו, ושבה מונו 61 שופטי שלום ומחוזי. השופטים קבעו כי טענתן, לפיה החוק קובע שהוועדה לא יכולה להתכנס בנוכחות פחות משבעה חברים - סותרת הלכה מפורשת של בג"ץ בעניין
בעקבות עתירה בנושא, קיבלו השופטים את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי המחלוקות בקואליציה "אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע". על כן, בג"ץ הנחה להביא את את מינוי עו"ד שמעון בראון לדיון בהקדם, לאחר יותר משנה ללא מנכ"ל קבוע
מנהיג קהילת "שובו בנים" שהורשע בעבר בעבירות מין, מואשם בפרשת אחרת בהונאה ב-16 מקרים שונים, שבחלקם הבטיח לחולים ולבעלי מוגבלויות שירפאם באמצעות "כוחות מיוחדים". לפי העסקה המסתמנת, הוא ירצה 14 חודשי מאסר. "הסדר זה מוסיף חטא על פשע", כתבו סנגורי המתלוננים
השופטים הורו לממשלה לפעול בהקדם למינוי מפכ"ל, אך אם זו הייתה דואגת לאזרחים - כבר הייתה עושה זאת בעצמה. במקביל, מינוי פרקליט המדינה מעורר מחלוקת פוליטית ומזכיר בעיה חברתית חמורה ומושתקת
ביהמ"ש הוציא צו מוחלט, ולא זמני, המורה למדינה לפעול. זאת לאחר תמיכתו של היועמ"ש בהוצאת צו על תנאי שיחייב את הממשלה לנמק מדוע לא תמנה מפכ"ל במהירות הראויה, בעוד המ"מ מוטי כהן מכהן בתפקידו זה שנתיים
מנדלבליט הדגיש את התנגדותו להתערבות ביהמ"ש בחוק, שלדבריו "מעמיד פרק נוסף בחוקתה המתהווה של ישראל". עמדתו של היועמ"ש היא כי העתירות לא מצדיקות את המהלך חסר התקדים של ביטול חוק יסוד. "חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של ישראל כמדינה יהודית"
גורמים בכירים במשטרה מסרו לוואלה! NEWS כי הם מצפים למינוי מהיר לתפקיד, וכי יש "ציפייה דרוכה לקראת הדיון" שיתקיים מחר. בתחילת השבוע הודיע מנדלבליט לבג"ץ שהוא תומך בעתירה, וציין כי אין מנוס מלהוציא צו על תנאי ולחייב את השר אוחנה למנות מפכ"ל בהקדם
משה סעדה, שהגיש מועמדות לתפקיד פרקליט המדינה, טוען שצמרת הפרקליטות ומנהלת מח"ש מתנכלים לו, ועתר לבג"ץ כדי שיורה למנדלבליט להודיע אם יש בכוונתו לפטרו. ביהמ"ש דחה את הבקשה להוציא צו שימנע מהוועדה להתכנס - ובינתיים היא הודיעה על החלטתה
דרישת השופטים לנמק את חוקיות "פשרת האוזר" לדחיית התקציב, הזכירה מי המוגבלת מבין שלוש הרשויות. מאחורי הזינוק במספר הבקשות לפשיטות רגל מסתתרים נתונים מתעתעים. דיון אחד בתיק מזעזע ופשוט, שנדחה שבע פעמים, מעיד על המגיפה שמשתלטת על ההליך הפלילי
עשרות כלי רכב עושים את דרכם מקיסריה לביהמ"ש העליון בירושלים, עם מיצגי צוללות ומטוסי F-35 בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית. האלוף במיל' עמירם לוין ועמי איילון תקפו את ראש הממשלה: "אתה הסכנה הגדולה ביותר לביטחונה של ישראל"
בדיון בבג"ץ בעתירות נגד המהלך שאפשר את דחיית תקציב המדינה לסוף דצמבר, נשיאת העליון ביקשה לקבל הסבר מדוע עד כה לא הניחה הממשלה הצעה בנושא כנדרש בחוק. נציגת הכנסת השיבה כי הממשלה הפרה את ההוראה, אך טענה כי לא נעשה שימוש לרעה בחקיקת יסוד
הצו שהוציא בג"ץ בדרישה לנמק מדוע לא יושלמו המינויים במהרה נראה תקדימי, אולם המצב הנוכחי מחייב זאת. בדמוקרטיה, קיומן ועצמאותן של מערכות השירות הציבורי חיוני לאיזון הכוח הפוליטי, ויש לתרגם זאת לזכות בסיסית של אזרחי המדינה
השופטים הוציאו צו על תנאי בנוגע לשימוש במעקבים למניעת התפשטות הנגיף. על המדינה לנמק בתוך 21 יום מה הסיבה לכך שהמעקבים לא משמשים רק למקרים בהם חולים לא משתפים פעולה בחקירה אפידמיולוגית. בנוסף, המדינה תנמק מדוע אינה עומדת לכאורה בסעיף שקובע שעליה לקדם חלופה
הדרישה להעברת הנימוק הובאה במסגרת צו על תנאי. בנוסף, בג"ץ חייב נתניהו וגנץ לספק "דדליין" ולהסביר מדוע לא ישלימו עד אז את כלל המינויים הבכירים הדורשים את אישור הממשלה ונותרו תקועים
מנדלבליט קבע כי יש להוציא צו על-תנאי, כפי שביקשה הפרקליטות בעתירה לבג"ץ, משום ש"הסכמות קואליציוניות לא יכולות לגבור על חובת הממשלה", ולא הוצג נימוק לכך שלא דנו במינוי עד כה. בכך היועמ"ש שב על עמדתו העקרונית שנמסרה בהליך אחר
עצם האפשרות שבג"ץ יתערב בנושא ממשלת החילופים עשויה לשנות את הכללים באזור הדמדומים שבו נתניהו מחשב את הסיכונים - בעד ונגד בחירות. הצו שבג"ץ הוציא מטלטל את היסודות הרעועים שעליהם מתקיימת הממשלה הגדולה והמאוסה בתולדות ישראל, ומזכיר כמה מקולקלת היתה מלכתחילה
החלטת בג"ץ להוציא צו על תנאי נגד חוק "ממשלת החילופים" עשויה להוביל לביטול ראשון של חוק יסוד - ולפיצוץ חסר תקדים בין בית המשפט לכנסת. ביטול או שינוי החוק יביאו ככל הנראה לבחירות, ובקרוב נראה אם השופטים ייכנסו לבונקר, או יסתערו אחרי הנשיאה
